בשיחות שאנו מקיימים עם מתעניינים באקדמיה לאושר ארגוני, שאנו משיקים לראשונה בישראל ב-16.2.21, שואלים אותנו אנשים האם אושר ארגוני אינו טרנד חדש של בני דור ה-y וה-z? וכיצד אפשר בכלל לדבר על אושר בימים של מגפה עולמית שכולם עסוקים בהישרדות, בחרדה, בדיכאון ובסטרס?
בתור מי שעוסק במחקר, במדידה ובטיפוח תחום האושר הארגוני חשוב לי להתייחס לשאלות חשובות אלו. המחקר של תחום האושר, ברמה האישית, הארגונית והלאומית הוא תחום מחקר חדש יחסית. תחום זה לא נולד במשרדי המיתוג במטרה לחפש כותרת חדשה, סקסית וריקה מתוכן, אלא תחום מחקר שצמח באקדמיה.
חקר האושר הארגוני, הוא המשך ישיר למחקר של הפסיכולוגיה החיובית, העוסקת בחקר המרכיבים שתורמים לרווחה, שגשוג ופריחה (בשונה מחקר המרכיבים הגורמים לשחיקה, לחץ ודיכאון), והרחבה של המחקר למרחב הארגוני. כיוון שאנו מבלים את רוב שעות הערות שלנו במקום העבודה, יש ערך לחקור מה מאפשר לנו תפקוד מיטבי, משפיע על הרגשות ועל הביצועים שלנו בעולם העבודה.
עולם העבודה משתנה ומתפתח. דורות מתחלפים, הצרכים ומנגנוני המוטיבציה משתנים. כשם שלאורך ההתפתחות הארגונית צמחו תפקידים חדשים כמו שיווק, שירות, חדשנות או טכנולוגיה המציאות המשתנה מולידה צרכים ארגוניים חדשים, ואיתם תפקידים חדשים כמו התפקיד מנהל אושר ארגוני (Chief Happiness Officer) .
מחקרים אקדמים של Ed Diener ושל אחרים מראים לנו שוב ושוב כי אושר בעבודה מחולל את התוצאות הבאות:
§ פרודוקטיביות- עובדים מאושרים מבצעים את אותה עבודה בפחות משאבים
§ יצירתיות – תחושה חיובית מאפשרת למוח לחשוב ביותר קלות על רעיונות חדשים
§ מוטיבציה פנימית – אנשים מאושרים זקוקים פחות למחוללי מוטיבציה חיצוניים כגון בונוסים והטבות והם אוהבים ונהנים לבצע את עבודתם
§ נאמנות – לעובדים מאושרים אכפת יותר מהארגון והם נוטים להתמיד לאורך זמן רב יותר בעבודתם
§ התנהגות אזרחית – עובדים שמאושרים בעבודתם עושים מאמצים רבים יותר כדי לתת שירות טוב לקולגות ולמקום העבודה. אלא הן דוגמאות חלקיות לכיצד אושר ארגוני גורם לעליה בפרודוקטיביות.
ואם אנו לומדים מהמחקר, כי עובד שטוב לו במקום העבודה, הוא עובד טוב יותר ואדם מסופק, בריא ומצליח יותר, אזי לארגון, למנהליו ולעובדיו יש אחריות ואינטרס לדאוג ליצור תרבות ארגונית חיובית וסביבת עבודה מקדמת אושר.
כמן בכל תחום חדש יש עדיין בלבול ובורות לגבי התחום החדש ומאפייני התפקיד של מנהל האושר הארגוני (CHO). לכן ראשית חשוב להבין גם מה מנהל אושר ארגוני הוא לא. מנהל אושר ארגוני אינו ליצן החצר והאדם שאחראי על פעילויות רווחה, ימי כיף מסג'ים ופינוקים בפינת הקפה. מנהל אושר ארגוני מטפל בנושאים כמו מחוברות ארגונית, העלאת מוטיבציה ושיפור רמות ביצועים, אך נקודת המבט שלו היא שונה. הוא מבין, כי כל פעולה וממשק של עובד עם הארגון, יכולים להיות מעוצבים מחדש כדי לייצר לעובדים חוויה חיובית. גיוס, קליטה, ניהול קריירה, הערכת ביצועים, פרידה מעובד ופרישה – כל אלו מקומות שיכולים להיתרם בצורה משמעותית מגישה מכוונת אושר.
הדאגה לאושרם של העובדים היא לרוב אחריות ארגונית שמובלת על ידי מחלקת משאבי האנוש. אך אם אנו יודעים מהמחקר, כי עובדים מאושרים הם עובדים טובים יותר, למעשה כל עובד וכל מנהל בארגון הוא מנהל אושר ארגוני של עצמו, של הצוות שלו ושל הסביבה שלו.
תפקידם של מנהלי האושר הארגוני הוא להעלות את רף האושר הארגוני על ידי הטמעה של ערכים, עקרונות עבודה וכלים לעיצוב כל אינטראקציה של העובד עם הארגון בצורה שתטפח יותר רגשות חיוביים. תפקידו של מנהל אושר ארגוני לשים את אג'נדת האושר על שולחן ההנהלה, על קירות הארגון וברוח הנושבת במסדרונות.
ארגונים מאושרים הם הרבה מעבר לטרנד, הם מטרה חשובה לעובדים ולארגון ואסטרטגיה עסקית כדאית. התעלמות מתחום זה וראייתו כטרנד חולף אינה צעד כלכלי או ערכי נכון ב-2021.
אחרי עבודה מאומצת של 5 שנים, אנו גאים ושמחים להכריז שאנו משיקים מחזור ראשון בישראל של האקדמיה לאושר ארגוני. ארזנו את כל מה שאנו יודעים (טוב, כמעט העל) ויצרנו מסגרת הכשרה מקוונת, יישומית, אינטראקטיבית וחווייתית, שנותנת כלים פרקטיים ועדכניים המותאמת לרוח התקופה.
על פני 10 מפגשים, נלמד אתכם את מה שאתם צריך לדעת על יצירת מקומות עבודה מאושרים: החל ממחקרים אקדמיים בנושא ומפגש עם אנשי שטח, דרך התנסות ותרגול ועד לתרגום הלכה למעשה לעשייה יומיומית בארגון שלכם. אם הקריאה הזאת נכונה ומדוייקת לכם, ההקורס נפתח ב-16.2.2021, ויתקיים בימי שלישי, בין השעות 10:00-13:00. והנחה רישום מוקדם מסתיימת היום. הצטרפו אלינו לאקדמיה לאושר. יהיה Happy.
Comments