"החיים, במקרה הטוב זה רע, ובמקרה הרע, זה נורא" אומרת הטבחית לרופא במחזה 'כריתת ראש' של חנוך לוין. בשנה האחרונה, נדמה שזהו בדיוק טווח התנועה שלנו - בין הרע לנורא. במציאות שבה עיסוק באושר וברווחה נדחק הצידה לטובת הישרדות, השאיפות שלנו התכנסו לרגע אחד של נשימה מעל המים, מספיק רק כדי להתמודד עם הגל הבא.
הטיית השליליות מלמדת אותנו שהמיקוד בשלילי הוא טבע האדם. כמו איילה בטבע, שאין לה ערך בהתבוננות ביופי הדשא והפרחים כי זה לא תורם להישרדותה, כך גם אנחנו נוטים להתמקד במה שמאיים, בטח בימי מלחמה. ובתקופה זו, כשאנו מרגישים לרגע טוב, זה מלווה לעיתים בתחושת אשמה.
ביום שישי האחרון השתתפתי בכנס האושר השנתי. על אף השמות המרשימים שהרצו — דר' חיים שפירא, פרופ' יורם יובל, פרופ' אורן קפלן ודר' מעיין בוימן משיטה— האולם היה רחוק מלהיות מלא. מסתבר שלאושר אין ביקוש רב בימים אלו.
האם אפשר להיות מאושרים בזמנים לא מאושרים?
בכנס הזה, התברר שכן. יתרה מכך, אותם כלים שבונים אושר, הם הכלים שבונים חוסן נפשי ויכולים לעזור לנו גם בתקופה זו. אז הנה כמה רעיונות מרכזיים מתוך הכנס:
1. חוסן ולא המכה עצמה
פרופ' אורן קפלן ציין שלפי ארגון הבריאות העולמי דיכאון היא המחלה הקטלנית ביותר מתחת לגיל 60. מחקרים על אנשים שחוו פוסט טראומה הראו כי הסיכוי לפתח PTSD (תגובה פוסט טראומטית) לא הושפע מרמת הסכנה או כמות האירועים אליהם נחשפו, ואפילו לא מהמצב הכלכלי, אלא בעיקר מקיומה של תמיכה חברתית. חוסן נפשי אינו תלוי בעוצמת הקשיים אלא ביכולת ההתאוששות מהם.
טיפ מעשי: פיתוח רשת תמיכה חברתית, שיחות עם חברים, משפחה או איש מקצוע, ותרגול פעילויות שמחזקות את תחושת המסוגלות.
2. זרימה (Flow) - כשהזמן עומד מלכת
זרימה היא חוויה שבה אנו שקועים לחלוטין במשימה מאתגרת, תוך מיקוד והנאה, כפי שתיאר מיהאי צ'יקסנטמיהאיי. זוהי חוויה של קשב גבוה אך לא מאומץ, הנאה ומודעות עצמית נמוכה, המתרחשת במפגש בין מיומנות לאתגר. במחקרים נמצא שתחושת זרימה נפוצה יותר בעבודה מאשר בזמן פנוי, כי בעבודה נדרשות מאיתנו מיומנויות מגוונות שמתאימות לאתגרים.
טיפ מעשי: זהו פעילויות שמאתגרות אתכם, אך אינן מכבידות מדי, והתמסרו אליהן. לדוגמה, פתרון בעיות מורכבות בעבודה או תרגול מיומנויות חדשות.
3. כושר גופני - לא רק לשרירים
פרופ' יורם יובל הציג מחקרים המראים את הקשר ההדוק בין פעילות גופנית לאושר. במקום לשבת פאסיביים מול המציאות, פעילות גופנית מלמדת אותנו לפעול ולהגיב. בפעילות שמגיעה ל-75% מדופק המאמץ שלנו, אנו מקפיצים משמעותית את רף האושר שלנו ומשחררים חומרים כימיים המחזקים את תחושת הרווחה.
טיפ מעשי: התחלו את היום עם 20 דקות פעילות גופנית, הצטרפות לחוג ספורט קבוע או תרגול יוגה בבית.
4. משמעות ולא הנאה - המפתח לאושר אמיתי
בעוד שהנאה היא תחושה נעימה וזמנית, אושר הוא מיומנות פעילה - שריר שצריך לאמן. חיילים בחזית חווים לעיתים תחושת אושר חזקה הרבה יותר מאנשי העורף בזכות שילוב של שליחות, אחווה ועבודה משמעותית. כפי שנאמר, אם אין משהו שמייצר לנו משמעות עד רמה כזאת שאנחנו מוכנים למות למענו, כנראה שיהיה לנו קשה למצוא משהו שאנחנו מוכנים לחיות עבורו.
טיפ מעשי: התנדבות בקהילה, הצטרפות לפרויקט חברתי, או מציאת דרכים לתרום במסגרת העבודה היומיומית.
5. יחסים בין-אישיים - הבסיס לאושר
ד"ר מעיין בוימן-משיטה הדגישה שכשם שכאב לא מחזיקים לבד, גם את האושר לא. מחקרי אושר מראים שאחד המרכיבים הבולטים לאושר הוא כמה אדם מבלה עם אנשים שהוא אוהב. ההפקות הקטנות של היומיום הן המפתח. טיפ מעשי: קביעת זמן איכות זוגי או חברי יומי ללא טלפונים, שיתוף בחוויות היום, והקשבה פעילה לאחרים.
6. אשליית המיקוד - לאן אנחנו מפנים את תשומת הלב?
דר' חיים שפירא הזכיר את דברי דניאל כהנמן: "כל מה שאנו חושבים עליו, פחות חשוב ממה שאנו חושבים עליו, בזמן שאנו חושבים עליו". המילים האלו מדגישות עד כמה תשומת הלב שלנו היא משאב רב-עוצמה – ולפעמים מתעתע. כמו שטיפה של רעל יכולה לקלקל יין משובח, אך כוס רעל לא תהפוך לטובה בטיפת יין – כך גם במחשבות שלנו. כאשר אנו מתמקדים באספקט מסוים של החיים, אנו נוטים להפריז בחשיבותו. אולם, כשאנו חיים את הרגע בפועל, החשיבות הזו מתעמעמת ואינה מורגשת באותה עוצמה.
טיפ מעשי:אושר אינו תלוי רק בתנאים החיצוניים, אלא בעיקר בפרשנות שלנו לאותם תנאים. במקום לשאוף תמיד ל"עוד" או "יותר", נוכל לבחור לשים דגש על הדברים הקטנים שמעניקים משמעות. ההתמקדות בהישגים צנועים ובחגיגת רגעי שמחה פשוטים יכולה לעזור לנו ליצור אושר יציב ובר-קיימא.
7. הכרת תודה: עוגן בזמנים סוערים
בזמנים שבהם תחושת השבריריות של החיים חזקה מתמיד, הכרת תודה על הדברים הקטנים היא דרך משמעותית לטפח תחושת סיפוק. במחקר על חרטות חיים של אנשים על ערש דווי, נמצא שאנשים מתחרטים בעיקר על כך שלא עשו יותר 'שטויות', לא נתנו לעצמם את הרשות להיות שמחים, לא ביטאו את רגשותיהם מספיק, ולא בילו יותר זמן עם חברים.
טיפ מעשי: בסוף כל יום, הקדישו רגע לחשוב על שלושה דברים טובים שקרו לכם. הם יכולים להיות קטנים ככל שיהיו: חיוך מאדם זר, קרן שמש חמימה, או אפילו הצלחה במשימה יומיומית. תרגול יומיומי של הכרת תודה לא רק מעלה את תחושת הסיפוק, אלא גם מחזק את החוסן הנפשי ומשפר את הרווחה הכללית.
סיכום: אושר וחוסן – שתי פנים של אותה מטבע
אושר אינו מותרות של ימי שקט, אלא מהות קיומית שמחזקת אותנו להתמודד עם קשיים. כפי שכתב יהודה עמיחי: "אני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד גם את האושר העמום ואת השמחה. למדתי לדבר אצל הכאבים." בימים אלו שהכאב נוכח בדיוק רב בחיינו, אולי הגיע הזמן לחדד את העיסוק באושר גם בהיעדרו מהפוקוס שלנו.
הבחירה בידינו. איך אתם בוחרים היום לטפח את האושר שלכם?
Comments