איך לעבור את הבידוד הביתי בטוב?

הטיפ השבוע נכתב על ידי גלית שפירא ולינאי מצוות PLUS

יום שלישי 21:32. הודעה מבית ספר: "שכבה ג' נכנסת לבידוד". הבנים שלי (בני 9) נחשפו למדריכה בקייטנת בית ספר ולכן צריכים להיכנס לבידוד ל 5 ימים. מההההה?! אוקי, מסדירה נשימה וחושבת...נדבקו? לא נדבקו? מה המשמעות ברמת הפרקטיקה? מה מסבירים להם? איך משדרים שהכל בסדר? מה זה בידוד עבורם ? איך שאר בני הבית יתנהלו בהתאמה ?

הבידוד החל בשני ילדים...ביום למחרת קיבלנו הודעה נוספת: אורי, הבת הגדולה שלנו,

הייתה בקרבת חולה מאומתת, כלומר, גם היא נכנסת לשבוע וחצי בידוד!!!

3 ילדים מתוך שבעת בני הבית בבידוד..חוויה... לצחוק? לבכות? להרגע? להלחץ ?

איך מנהלים את המצב הזה? החלטתי לאמץ את העקרונות שאנו מלמדים מנהלים בארגונים כדי להתמודד עם הסיטואציה שנחתה עלינו:

1.מנהיגות חיובית:

ההבדל בין מנהל למנהיג, טמונה ביכולת להוות דוגמה בעשייה, להוביל בגישה חיובית ואופטימית עם שיתוף פעולה הדדי. בן זוגי ואני יזמנו שיחה עם בני הבית בבית על המשמעות של הבידוד וקיבלנו החלטה משותפת איך היומיום יראה, מה האחריות של כל אחד, איך אנו עוזרים להם ומקלים עליהם, מה יהיו נקודות הממשק וכדומה.

2. איתור חוזקות..ולעבוד עם ה״כן״:

איתי שלי שכולו רגש, ברגע שהבין שלא יהיה מגע ביננו בימים הקרובים, בכה המון ואמר שהוא לא יכול להיות בבידוד מבלי לחבק אותנו כל יום...(חיבוקים והרבה, זה בשגרה שלנו ומסתבר שעדיין לא מובן מאליו..)

״אמא, אני אוכל לחבק אותך עם מסיכה?״ כפיר התאום שלו עונה בשמי: ״לא איתי, בידוד זה אומר שאתה לא נוגע באף אחד,אבל למזלך יש לך אותי, אז אני אחבק אותך״.

חוזקות אמרנו..כפיר - שקול, חושב קדימה, מוצא פתרונות ואמפטי למצב. אפשר להיעזר בהן לשיתוף פעולה בעת משבר. ״את יודעת אמא, נשמע לי חוויה, אני רוצה להיות בבידוד ליום, יומיים״ אהה וגם הרפתקן :)

3. אוטונומיה:

הרעיון הוא להציב גבולות ומטרות ברורות לעבר התוצאה ולשחרר לפעולה עצמאית מבלי לדגום באופן תדיר אלא בנקודות מסויימות שמוסכמות מראש.

איך מתנהלים ברמת מקלחת, אוכל, כלים חד פעמיים, משחקים, מסכים, מה לשחרר ומה פחות..?!

הצבנו גבולות גזרה של תנועה מהחדר לחדר הרחצה,

יצרתי להם פינת ״זולה״ מחוץ לחדר עם פוף כייפי, שולחן לאכול ולשחק עליו. ערימת משחקי קופסא, ספרים , יצירה ופח לכלים חד פעמיים...

אופטימיות היא מוטיב חשוב באושר ...

לגבי לזרוק את הכלים לפח, לסדר והגבלת זמן מסך...

הייתי במצב אופטימיות זהירה..;)

4.פיתוח חוסן:

במצב של אי וודאות, חוסר שקט, חוסר איזון, עוזר מאוד לפתח ולחזק חוסן פיזי ומנטאלי.

איך? בארגונים אפשר ללמוד על מיינדפולנס, תזונה, ספורט.

ובבית עצרנו לתנועה, הבית הפך למסעדה מחזקת בריאותית, כשאני מבשלת וממלצרת, עולה ויורדת במדרגות עשרות פעמים ביום עד שיצרנו ״מעלית״ של סל עם חבל..

בעתות משבר של ריב אחים מרחוק.. ניסינו זמן אישי במרחק לכל אחד, תרגול נשימות להירגע ופשוט זמן שקט.

5.משוב חיובי:

יש לנו נטייה להתמקד בשלילי ואולי, אחר כך לראות את החיובי. זה אנושי והישרדותי, אם אתם לא כאלה אז אשריכם, תרגלתם ושיניתם את ההרגל ההישרדותי הזה..

לאורך כל הבידוד היה מאתגר להישאר רגועה במצבים של חוסר סבלנות, של שעמום, של נמאס לי ואני רוצה לצאת, זה יותר מדי זמן, מתי זה יסתיים וכד. ולא פחות חשוב גם לספק משוב חיובי להם, על ההשתדלות, על ההבנה, על היצירתיות במצבים שונים, על שיתוף פעולה למרות הקושי ועוד. ומשוב חיובי לעצמי על היכולת לעשות את המקסימום עבורם, שיעבור בקלות ונחזור לשגרת הקורונה, שגם היא בעצמה לא ממש שגרה.

בריאות ואושר.