האם אנחנו באמת מאושרים? ממצאים מדו"ח האושר הבינלאומי

נכתב על-ידי דר' יובל צור מצוות PLUS

האם אנחנו באמת מאושרים?

דו"ח האושר העולמי לשנת 2025, שפורסם לרגל יום האושר הבינלאומי (20.3), מציב את ישראל במקום השמיני בעולם במדד שביעות הרצון מהחיים. שנה וחמישה חודשים של מלחמה וטראומה לאומית – ואנחנו עדיין בצמרת. איך זה ייתכן?

כדי להבין את התמונה המלאה, צריך להיכנס לעומק הדו"ח ולשאול: מה בדיוק נמדד, איך זה נמדד, ומה זה אומר עלינו – כיחידים וכחברה.

מהו דו"ח האושר העולמי?

דו"ח האושר העולמי מתפרסם מדי שנה מאז 2012, ביוזמת האומות המאוחדות, כחלק ממאמץ עולמי להכיר באושר ובשביעות רצון מהחיים כמדדים חשובים לפיתוח בר-קיימא, מדיניות ציבורית וחוסן לאומי. הדו"ח מבוסס על נתוני סקר של מכון גאלופ בכ-150 מדינות, ומופק על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטאות מובילות ובהובלת מכון המחקר לאושר באוקספורד.

השנה, הדו"ח שם דגש מיוחד על הנושא החברתי של Caring and Sharing – או בתרגום חופשי: אכפתיות ושותפות. ההתמקדות הזו באה להאיר את תפקידם של קשרים חברתיים, קהילתיים ותחושת ערבות הדדית באושר ובשביעות רצון מהחיים.

ישראל, מלחמה ואושר

הדוח מתפרסם בכל שנה ביום האושר הבינלאומי, 20 למרץ. בשנה שעברה, 2023, הסקר בישראל נמדד בנובמבר/דצמבר, לאחר תחילת המלחמה. למרות זאת כשפורסם הדירוג במרץ, ישראל התמקמה במקום החמישי בעולם(!) עם הערכה של 7.34. דירוג המדינות המתפרסם בדו"ח מתבסס על ממוצע של שלוש שנים, ולכן השפעת המלחמה "משוככת" ע"י נתוני העבר. כשמסתכלים רק על שנת 2023 מתברר שהיתה ירידה והערכה נמוכה יחסית של 6.78, שהייתה ממקמת את ישראל במקום ה-19 בדירוג העולמי התלת-שנתי, ובמקום ה-21 בציוני שנת 2023 לבדם. זה אמנם מיקום גבוה, אבל השפעת המלחמה ניכרת, עם ירידה של כמעט ציון שלם (7.66 בשנת 2022 לבדה, ודירוג במקום שני בעולם!).

בשבוע שעבר התפרסם דו"ח 2025 (נתוני 2024) וישראל במקום השמיני עם הערכה 7.23. ירידה קטנה בדירוג (מחמישי לשמיני), וירידה של 0.14 בהערכה – אבל עדיין בעשירייה הפותחת בעולם. אם נבדוק רק את שנת 2024 הציון הוא 7.26 והדירוג בעולם 7 - אפילו מעט יותר גבוה! (כי 2023 מורידה את הממוצע). הגרפים הבאים מציגים את הדירוג התלת-שנתי של ישראל לאורך השנים (בשנת 2014 לא הועבר סקר).

מה מודד דו"ח האושר העולמי?

הדו"ח מתבסס על שאלה מרכזית: "באיזה שלב בסולם מ-0 (החיים הגרועים ביותר) עד 10 (החיים הטובים ביותר) נמצאים חייך כיום?"

מדובר במדד של הערכת חיים (Life Evaluation) – מדד קוגניטיבי וכולל, שאינו בוחן את הרגש ברגע מסוים אלא את התחושה הכללית של האדם לגבי חייו.

בניגוד לכך, מדדי רגשות חיוביים ושליליים (שגם הם נמדדים בסקר) מספרים סיפור אחר: ישראל דורגה בשנת 2023 במקום ה-132 ברגשות חיוביים ובמקום ה-141 (כמעט בתחתית הרשימה) ברגשות שליליים. כלומר – פחות שמחה, יותר עצב, פחד וכעס.

מה שמעלה את הדירוג הגבוה של ישראל הוא לא הרגש אלא העמדה, או יותר נכון – החוסן.

חוסן, לא אושר

המונח "אושר" לעיתים מתעתע. חתן פרס נובל דניאל כהנמן הבחין בין "חיים טובים" (אושר מהחיים) לבין "הרגשה טובה" (אושר בחיים). לדבריו, אנשים יכולים להעריך את חייהם כטובים, גם אם כרגע הם לא מרגישים מאושרים – ולהפך. התחושה הפנימית משתנה רגע לרגע. ההערכה – יציבה הרבה יותר.

דו"ח האושר מודד את ההערכה הזו. וישראל, גם בימים קשים, מצליחה לשמר אותה ברמה גבוהה.

אז מה מסביר את זה?

הסיבות המקובלות למיקום הגבוה של ישראל בדו"ח כוללות:

• קשרים חברתיים ומשפחתיים חזקים: החברה הישראלית ידועה במשפחות מלוכדות וקשרים חברתיים חזקים, ומחקרים רבים (גם בדו"ח האושר הנוכחי) מראים שזה תורם לאושר.

• תחושת קהילתיות, סולידריות ומטרה משותפת: תחושת שייכות לקהילה, יחד עם מטרה משותפת ותחושת משמעות תורמות לאושר, ואלה קיבלו חיזוק והעצמה עם תחילת המלחמה.

• דתיות ומסורתיות: ידוע שדת ומסורת תומכים באושר (וגם בקהילתיות), ובישראל אחוז גבוה יחסית של דתיות ומסורתיות.

• חוסן תרבותי ואופטימיות ישראלית ייחודית: הישראלי גם נוטה שלא להיות "פראייר", כלומר לראות את עצמו באופן חיובי ומצליח, ולא להדגיש את הקושי... איך אני? סבבה, דבש.

• איכות חיים מערבית: בריאות, חינוך, תעסוקה, מרכזי בילוי וספורט יחד עם חופש תנועה וחופש ביטוי.

אבל ההסבר האמיתי עמוק יותר: התרבות הישראלית בנויה על קו בסיס גבוה של שייכות, ערבות הדדית, ואמונה ביכולת להתמודד. גם כשכואב – אנחנו לא נשברים.

ומה קורה לאורך זמן?

כשנתבונן בגרפים של דירוג ישראל, עם צירים מלאים - כלומר 0-10 בסולם ההערכה, 1-150 בדירוג המדינות - נראה בבירור שהממוצע של הערכת החיים בישראל שומר על יציבות לאורך השנים – סביב 7.2–7.35. גם אם בזעזועים כמו מלחמות או משברים כלכליים יש ירידה, הרי שהיא זמנית והחזרה לרמת הבסיס מהירה יחסית, ולא ניכרת כשמציגים ממוצעים של שלוש שנים.

הפסיכולוגיה החיובית מסבירה זאת כך: אושר הוא עניין פנימי ולא חיצוני, ולכן לאירועים חיצוניים יש השפעה מוגבלת על האושר – רק 10%-20%. מרבית האושר שלנו מושפע מגורמים פנימיים: גנטיקה, גישה לחיים, הסתגלות למציאות חיצונית והיכולת לפרש אותה באופן מחזק.

ומה אפשר ללמוד מזה – כחברה?

דו"ח האושר מזכיר לנו: אושר (או לפחות שביעות רצון מהחיים) זה לא עניין של מזל, אלא של תשתית. כדי לשמר את רמת האושר הגבוהה, עלינו לטפח את הליבה: לכידות חברתית, מערכות תומכות, חינוך, בריאות, אמון הדדי, ותחושת מטרה.

הדו"ח גם מזהיר בעקיפין: המשך הקיטוב, השסע והפירוד עלול לערער את הבסיס שעליו נשען החוסן הלאומי. כשמתחילים לאבד את האמון – גם ההערכה לחיים נפגעת. לא רק המדדים יורדים – גם אנחנו.

ומה אפשר ללמוד מזה – כמנהלים וכמובילי שינוי?

אושר הוא לא מותרות. הוא אינדיקציה לבריאות אנושית, לחוסן, ולהתנהלות אפקטיבית – גם בעבודה.

לרגל יום האושר הבינלאומי עצרו רגע ושאלו את עצמכם – ואת הצוות שלכם – איפה אתם על הסולם מ-0 עד 10? מה מחזק את ההערכה הזו? ומה אפשר לעשות כדי לטפח אותה?

כמו ברמה הלאומית – גם במקומות עבודה, יציבות, שייכות ואמון הם הקרקע לצמיחה. האתגר הוא להגן עליהם – דווקא בזמנים סוערים.

לקריאת הדו"ח המלא: worldhappiness.report

נתוני ישראל: לחצו כאן