למה אושר ארגוני חשוב – לא רק לאנשים, אלא גם לעסקים!

נכתב בשיתוף עם דר' יובל צור

יש משהו כמעט אבסורדי בזה שגם בשנת 2025 עדיין צריך להוכיח שאושר בעבודה חשוב. כמו שאמר פרופ' יאן-עמנואל דה-נווה (Jan Emanuel De Neve), החוקר המוביל בעולם בתחום האושר בעבודה, בהרצאתו בכנס WOHASU האחרון: "הספר שלנו, 'למה אכפת לנו מרווחת עובדים', לא היה אמור להיכתב בכלל."

זה באמת אמור להיות מובן מאליו. אנחנו מבלים חלק עצום מהחיים שלנו בעבודה – וכמו שאכפת לנו מחברים, משפחה ושכנים, כך גם צריך להיות לנו אכפת מהעובדים והקולגות שלנו. אבל בעולם העבודה, מה שברור רגשית – לא תמיד ברור ניהולית. לכן דה-נווה ועמיתו ג'ורג' וורד הקדישו מעל עשור כדי להוכיח את מה שאנחנו יודעים אינטואיטיבית: אושר בעבודה חשוב – גם מהבחינה האנושית וגם מהבחינה העסקית.

אושר ארגוני הוא יותר ממס שפתיים

לפי סקר של Harvard Business Review, 87% מהמנהלים טוענים שאכפת להם מרווחת העובדים. אך רק שליש מהם באמת נותנים לזה עדיפות בפועל, ורק 19% נוקטים בפעולה ממשית לשיפור רווחת העובדים.

כדי למדוד אושר בעבודה, דה-נווה מציע ארבעה ממדים פשוטים אך עוצמתיים, שכל אחד מהם משקף פן חשוב בתודעה ובחוויה של העובדים:

1. רגשות חיוביים (Positive Emotions): עד כמה עובדים חווים רגשות חיוביים במקום העבודה, כמו הנאה, סיפוק ותחושת חיוניות. רגשות אלו מניעים יצירתיות, שיתופיות ומחויבות.

2. רמות מתח נמוכות (Low Stress): היעדר רגשות שליליים באופן קבוע, כמו לחץ, מתח, תסכול או שחיקה. עובדים שמתמודדים עם לחץ כרוני אינם פנויים להשקיע, ליזום או להתפתח.

3. שביעות רצון מהעבודה (Job Satisfaction): הערכה כללית של עד כמה העובד מרוצה מתפקידו, מתנאי עבודתו וממערכות היחסים עם קולגות ומנהלים.

4. תחושת משמעות ותכלית (Purpose): עד כמה העובד חש שהעבודה שלו תורמת למשהו חשוב, שיש לה ערך מעבר לשכר – וזהו גורם שמוכח במחקרים כמנבא חוסן, נאמנות והתמדה.

הממדים האלו מהווים מדדי תוצאה – הם אינם מסבירים מדוע עובד מרגיש כך או אחרת, אך הם מהווים בסיס להבנה, מדידה והתערבות. הדרך למדוד אותם? פשוט לשאול את האנשים. כן – זה עד כדי כך פשוט.

ומה מגלים הנתונים?

רק 22% מהעובדים בעולם מדווחים על רמות אושר גבוהות. אך הנתונים מראים שונות עצומה בין ארגונים, בין יחידות ואף בין צוותים באותו הארגון. ישנם "איים של אושר" גם בתנאים קשים או בארגונים מאתגרים. מה שמעיד שיצירת מקום שטוב לעבוד בו היא אפשרית – בכל הקשר ובכל מגזר.

מה משפיע על אושר בעבודה?

המשתנה הבולט ביותר שמשפיע על תחושת האושר בעבודה הוא תחושת שייכות – ההרגשה שיש לי מקום, שיש מי שרואה אותי, שאני חלק מצוות או מייעוד. אליה מתווספים מרכיבים כמו תחושת חיוניות, תמיכה ניהולית, אמון, הערכה, למידה והתפתחות. כל אלה הם גורמים שניתן למדוד, לעקוב - ואפשר גם לשפר.

ומה אומרים הנתונים הכלכליים?

פרודוקטיביות:

במחקר שערך דה-נווה עם חברת BT בבריטניה, נמצא קשר ישיר בין תחושת האושר של העובדים לתוצאות העסקיות שלהם. שיפור של נקודה אחת במדדי האושר הוביל לעלייה של 12% במכירות השבועיות. במשימות מורכבות שדורשות אינטליגנציה רגשית ויצירתיות – כמו שימור לקוחות או פתרון בעיות – ההשפעה אף הגיעה ל-25–30%. במילים אחרות: אנשים שמרגישים טוב – מביאים תוצאות טובות יותר.

משיכת טאלנטים:

באמצעות ניסוי שדה ב-Indeed שכלל יותר מ-24 מיליון(!) משתמשים, נמצא כי שיפור של נקודה אחת במדד האושר של הארגון העלה ב-1.3% את כמות הפניות של מועמגים למשרות. לא פחות חשוב – מי שפונה למקומות שטוב לעבוד בהם הוא גם לעיתים קרובות המועמד הטוב יותר, המחפש מקום שמכבד ומטפח את עובדיו.

שימור עובדים:

ארגונים שדירוג האושר של עובדיהם גבוה (4 מתוך 5) מאבדים שליש פחות מעובדיהם מדי שנה לעומת ארגונים עם רמת אושר נמוכה (2 מתוך 5). המשמעות – פחות עזיבה, פחות עלויות גיוס והכשרה, ויותר יציבות ארגונית.

רווחיות:

בניתוח של כ-1,800 חברות ציבוריות בארה"ב, נמצא כי ארגונים עם רווחת עובדים גבוהה הציגו רווח גולמי ממוצע של 6 מיליארד דולר, לעומת 4 מיליארד בלבד בקרב ארגונים עם רווחה נמוכה. חשוב מכך – מדדי האושר חזו את ביצועי הארגון עד ארבע שנים קדימה. מדובר באינדיקטור מוביל (Leading Indicator) להצלחה עסקית.

ואם זה לא מספיק – גם שוק ההון מצטרף:

החוקרים יצרו מדד השקעות מבוסס על תחושת העובדים כלפי מקום עבודתם. התוצאה: פורטפוליו של 100 הארגונים שדורגו הכי גבוה ע"י עובדיהם עקף את מדדי המניות המובילים (כמו S&P 500 או נאסד"ק), שנה אחר שנה. המשמעות: חברות שטוב לעבוד בהן, הן חברות רווחיות יותר מאחרות.

מה זה אומר לנו – יועצים, מנהלים, ואנשי משאבי אנוש?

שזה לא "נחמד" להשקיע באושר בעבודה – זה הכרחי. לא רק כי זה אנושי, אלא כי זה גם משתלם. לא רק כי זה מוסרי, אלא כי זה מנוע לצמיחה, חדשנות וביצועים.

המחקר של דה-נווה לא רק מאשש את מה שרבים מאיתנו חווים – הוא גם מעניק לנו את ההצדקה והביטחון לדבר על אושר במונחים של אסטרטגיה. זה כבר לא רק תחום רך – זה חלק בלתי נפרד מניהול חכם ומנהיגות מודעת.

והבשורה הגדולה? זה לא דורש מהפכות. זה מתחיל בשאלות קטנות. ברגעים של תשומת לב. בשפה. בגישה. בתרבות. רוצים להפוך את הארגון שלכם למאושר יותר, אטרקטיבי יותר ומצליח יותר?

נשמח לעזור לכם למצוא ולהעצים את ה-PLUS שלכם.