מה למדתי על אושר בסיני

מאז 2004 ולא הייתי בסיני. שבוע שעבר חזרתי אל סיני במסגרת סדנת מדיטציה עם ניסים אמון.

עברו הרבה חולות במדבר – אבל מצאתי את אותה סיני של פעם: שקטה ולוכדת, רגועה ואינטנסיבית. השבוע בחרתי לחלוק אתכם 3 תובנות של אושר שלמדתי בסיני. שרלוונטיים לחג הפסח הקרב ובא.

האושר נמצא מתחת לאף:

לא צריך הרבה בשביל למצוא אושר. לא צריך מלון חמישה כוכבים מפונפן עם פינוקים ו'הכל כלול', לעיתים מספיק מדבר, חושה תחת שמיים מלאי כוכבים כדי לגלות את האושר שמתחת לאף שלנו, ולהבין שוב, שהאושר פה כל הזמן, מחכה לנו בביישנות, בעוד אנו טרודים במרוץ החיים ומחפשים אותו במקומות הלא נכונים.

החזרה לסיני לוותה בתחושה של חזרה הביתה. מסתבר, שלפעמים צריך להרחיק אל מדבר סיני כדי להגיע הכי קרוב לעצמנו. השילוב הייחודי של כל ארבעת היסודות: מים, אדמה, אויר ואש (שמש), בצורתם הגולמית, כמו שיש בסיני, מאפשר אלכימיה של מחשבות, תחושות ורגשות. תנאים חיצוניים ופנימיים, שמאפשרים להתמיר כאב באהבה, כעס בסליחה, תזזיות בשקט, כיווץ בהתרחבות.

וכמשהו בנו נרגע, נקודת המבט משתנה ואיתה כל החוויה משתנה. פתאום מאחורי ערפילי החיים, מתפנים לראות את האושר, ככה בלי סיבה, כי הוא שם בפשטות הכי בסיסית. ממש כמו הטבע.

אושר נוצר ממפגש עם אנשים

בסדנה היו מעל 80 איש במגוון גילאים, מינים וצבעים. כשקבוצה של אנשים נמצאת בתדר פתוח, באווירת חופש, הסקרנות האנושית מתעוררת וקורים ניסים. פתאום, כשיש לנו פנאי, והטלפונים הניידים ללא קליטה, וה- wifi עובד רק מידי פעם, אנו מרימים את הראש מהמלבנים השחורים, שכבשו את חיינו ופוגשים אנשים בעולם האמיתי בחיבור אנושי פשוט, שלעיתים הוא מעבר למילים.

ובאותם מפגשים, גם כשהם קצרים ואקראיים, מדלגים על שיחות החולין. מהר מאוד נוצרת תחושה שמישהו או מישהי אחרים רואים אותי, מקשיבים לי וחולקים איתי את סיפור חייהם. מאחורי התפאורה, שכל אחד מאיתנו בוחר לעטות על עצמו, אנו דומים אחד לשני. כולנו סוחבים איתנו פצעים ומייחלים לריפוי, אהבה ואושר. וככה פתאום מתאפשרת שיחה אותנטית, נוצר מעגל של הזנה הדדית והארקה של רגשות ותחושות.

שלום בית בצוות הניהול הפנימי

בלב כל היופי הזה, בעזרת הנחייה של ניסים, כינסתי ישיבת הנהלה עם הצוות שלי - הלב הראש. שתי הכנפיים, שכאשר הם חיים בשלום אחד עם השניה, אפשר לעוף רחוק.

ממש כמו בתהליך פיתוח צוות הנהלה היה לי זמן להקשיב לכל אחד, לחזק אותם, לעזור להם לדבר אחד עם השני טוב יותר כדי שיוכלו לשתף פעולה בהשגת המשימה.

להזכיר לראש – שאין סיבה להיות נוקשה, שיפוטי וביקורתי כדי להשיג מטרות חשובות. ולהעיר את ללב – לאפשר לעצמי לרקוד, לצחוק, לבכות ולזכור שמותר ליהנות. זה חוקי. זה אפשרי וזה פשוט.

וברגע שהראש והלב חיים בשלום, יש יכולת לסמוך על החיים ולהיות בחיבור אליהם.

אז מה למדתי בסיני על אושר? שלא צריך הרבה בשביל להשתחרר ולהיות מאושר, רק להרפות, להירגע ולהיזכר.

כל כך קל ללכת לאיבוד בסבך החיים וכל-כך כיף לחזור למדבר, לשקט לעצמי. תודה לך סיני. אספתי בך הרבה רגעי אושר והטמנתי אותם בתוכי.

ולקראת חג החירות, מציע גם לכם לפרגן לעצמכם, ככה בלי סיבה, ואולי עם כל כך הרבה סיבות– ליהנות מהפשטות, להתחבר לטבע, להיות עם אנשים ולדבר עם הראש ועם הלב שלכם. תאמינו לי, יקרו לכם דברים טובים גם בלי שתצטרכו לשהות 40 שנים במדבר.